תורה תמימה על התורה, דברים כ״ד:ד׳

4

לא יוכל וגו'. תנא ר' חייא, אשתו של חרש שגרשה חרש והלכה ונשאת לחרש או לפקח קורא אני בה לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה ירוש' יבמות פי"ד ה"א.

5

לא יוכל וגו'. תנא רבי חייא, אשתו של פקח שגרשה והלכה ונשאת לחרש אין אני קורא בה לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה . שם שם

6

לא יוכל וגו'. ולבית שמאי דאמרי לא יגרש אדם את אשתו אא"כ מצא בה ערות דבר מה ת"ל לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה אחרי אשר הטמאה, תיפק ליה דסוטה היא, אלא לעבור עליה בלאו . ירושלמי גיטין פ"ט הי"א

7

אשר שלחה. תניא, רבי עקיבא אומר, מניין לנותן גט ליבמתו שנאסרה עליו עולמית, שנאמר לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה – אחר שלוח . יבמות נ"ב ב'

8

לשוב לקחתה. המחזיר גרושתו בעל ולא קידש אינו לוקה, מאי טעמא, לשוב לקחתה כתיב, דרך לקוחין אסרה תורה . קדושין ע"ח א'

9

להיות לו לאשה. המחזיר גרושתו קידש ולא בעל אינו לוקה, מאי טעמא, להיות לו לאשה אמר רחמנא והא ליכא . שם שם

10

אחרי אשר הטמאה. המחזיר גרושתו בין מן האירוסין בין מן הנשואין אסורה, ומה אני מקיים אחרי אשר הטמאה – לרבות סוטה שנסתרה . יבמות י"א ב'

11

אחרי אשר הטמאה. אבל אם זנתה מותר להחזירה, מאי טעמא, הויה ואישות כתיב בה . יבמות י"א ב'

12

אחרי אשר הטמאה. אמר רבה, אשת כהן שנאנסה בעלה לוקה עליה משום טומאה, שנאמר אחרי אשר הטמאה, הכל היו בכלל , וכשפרט לך הכתוב גבי אשת ישראל פ' נשא והיא לא נתפשה, הא נתפשה מותרת, מכלל דאשת כהן כדקיימא קיימא . שם נ"ו ב'

13

תועבה היא. המחזיר גרושתו משניסת הולד כשר, מאי טעמא, תועבה היא כתיב, היא תועבה ואין בניה תועבים . שם י"א ב'

14

תועבה היא. שאלו אנשי אלכסנדריא את רבי יהושע בן חנניא, בת משולחת מהו לכהן גדול, אמר להו, תועבה היא כתיב, היא תועבה ואין בניה תועבים . נדה ע' א'

15

ולא תחטיא את הארץ. להזהיר ב"ד על כך ספרי.